תוכנית מתאר כוללנית לעיר

תכנית מתאר כוללנית ליבנה 404-0273557

מינהל התכנון במשרד הפנים ועיריית יבנה מקדמים הכנתה של תכנית מתאר מקומית חדשה לעיר בליווי ועדת עבודה וועדת היגוי בין-משרדית הכוללת את נציגי הישוב ונציגי הממשלה השונים, וכן גופים נוספים כמו רשות הניקוז, רשות העתיקות, קק"ל, החברה להגנת הטבע ועוד. התכנית נערכת על ידי צוות מתכננים ויועצים רב תחומי בראשות אדר' יאיר אביגדור ומשרד התכנון מנעד. הצוות כולל מומחים לשיתוף ציבור, נוף, תנועה ותחבורה, סביבה, כלכלה, פרוגרמה, תיירות, שימור, מים ביוב ניקוז והידרולוגיה, מחשוב ומיפוי, וכן צוות המסייע בתפעול המנהלי.

תכנית מתאר היא תכנית כוללת הקובעת את מדיניות התכנון ואת כיווני הפיתוח של היישוב לשנים הבאות.. התוכנית מתייחסת לכלל ייעודי הקרקע (מגורים, תעסוקה, מסחר, שימושים ציבוריים, שטחים פתוחים ואחרים), וקובעת לגביהם הוראות כלליות המנחות את התכנון המפורט. שנת היעד של תכנית המתאר ליבנה היא 2035.

העיר יבנה הוקמה כישוב עולים והוכרזה כעיר בשנת 1987. תכנית המתאר התקפה לעיר הינה משנת 1979 ואינה עונה על הצרכים העדכניים של העיר. מאז הכנת תכנית המתאר אושרו תכניות נקודתיות ברחבי העיר, שהביאו לשינויים רבים בתפקוד ומאפייני העיר. ליבנה הוכנה בשנת 2004 תכנית אב שהתוותה כיווני פיתוח ויעד אוכלוסייה של 80,000 נפש. תכנית המתאר החדשה ליבנה תיצור סדר ותתווה את פיתוח העיר בעתיד בהמשך לחזון תכנית האב.

הכנת תכנית המתאר מלווה בתהליך דיאלוג ושיתוף הציבור במטרה ליצור תכנית שתתאים ותענה, ככל הניתן, על צרכיהם של התושבים. במהלך הכנת התוכנית מתקיימת סדרת מפגשים פתוחים בהם נערך דיאלוג לגבי צרכים ורצונות ומוצגים תוצרים תכנוניים למשוב. תוצרי המפגשים ומידע תכנוני נוסף יועלה לאתר זה עם התקדמות הכנת התוכנית. בשאר עמודי האתר תוכלו למצוא מידע נוסף והסבר של מונחים שונים העשויים לסייע בהשתתפותכם בתהליך שיתוף הציבור.

 

טיוטת דוח שלב א ניתוח מצב קיים - פברואר 2014

טיוטת דוח שלב ב חזון מטרות ופרוגרמה רעיונית - ועדת היגוי- דצמבר 2013

טיוטת דוח שלב ג חלופת תכנון ועדת עבודה - מרץ 2013

סיכום מפגש שיתוף ציבור- מאי 2014

 

מהי תכנית מתאר מקומית?

תכנית מתאר מקומית היא תכנית הקובעת את אופן פיתוח הקרקע בשטח יישוב לשנת יעד מוגדרת (בדרך כלל ל-20 השנים הבאות): אלו אזורים ביישוב ייועדו למגורים, לתעסוקה, למסחר, לשימושים ציבוריים או לייעודי קרקע אחרים; אלו מקומות ראוי לשמור ואלו מקומות ראוי לפתח; מהן ההוראות וההנחיות בהיבטים תחבורתיים, סביבתיים והיבטים רבים נוספים בעלי השפעה על הפיתוח הפיזי של אזורי היישוב השונים. תכנית המתאר אינה קובעת הנחיות למגרשים ספציפיים ואי אפשר להוציא מכוחה היתרי בנייה. תכנית המתאר קובעת הוראות כלליות אשר ינחו את הכנתן של תכניות מפורטות חדשות.

 

מה ההבדל בין "תכנית אב" לתוכנית מתאר?

תכנית אב היא תכנית רעיונית ואסטרטגית המבטאת את תמונת העתיד הרצויה של היישוב ומציעה קווי מדיניות עקרוניים להתפתחותו, אך היא אינה מסמך חוקי מחייב, בשונה מתוכנית מתאר, שהיא תכנית מחייבת (בעלת מעמד כשל חוק). תכניות מפורטות יידרשו לעמוד בתנאים ובייעודים שיוגדרו בתוכנית המתאר.

 

שלבי הכנת התכנית

ניתוח מצב קיים: בירור מוקדם, איסוף נתונים וניתוחם

בשלב התכנון הראשוני, מרוכז מידע תכנוני קיים וידע הקיים בנוגע למגוון היבטים רלוונטיים לתוכנית (תחבורה, שטחים פתוחים, תעסוקה, תשתיות, מגורים, חברה, שימור, סביבה ועוד) ומאושרת מדיניות התכנון. בשלב זה, מנותח המצב הקיים ומוגדרות סוגיות והזדמנויות לגביהן צריכה התוכנית להתייחס. יועלו לאתר דוחות המרכזים את תוצרי שלב התכנון הראשוני.

 

גיבוש מטרות, יעדים ופרוגרמה

על סמך המידע שנאסף בשלב הקודם, מוגדרות מטרות התוכנית, יעדיה והפרוגרמה לתוכנית: זו קובעת את יעדי האוכלוסייה וצרכי היקף השטחים הנדרשים לשימושים השונים. מטרות ויעדי התוכנית עשויים להשתנות במהלך הכנת התוכנית בהתאם להתקדמות העבודה. בתום שלב זה מוגדרים כיווני פיתוח מרכזיים.

 

הכנת חלופות תכנוניות והערכתן

בשלב זה מגובשות חלופות תכנוניות. הסוגיות המרכזיות שאותרו בשלבי התכנון הקודמים, ישמשו נקודת מוצא לפיתוח החלופות. החלופות התכנוניות מציגות אפשרויות שונות להשגת מטרות התוכנית. בהמשך יתבצע תהליך הערכה ותגובש חלופה מועדפת. בסופו של שלב זה תגובש תכנית המתאר.

תכנון סטטוטורי

בשלב זה יוכנו מסמכי התכנית הסטטוטוריים (המסמכים הנדרשים על פי החוק לצורך אישור התכנית) לקראת הצגתם לוועדה התכנון המקומית ובהמשך לוועדה המחוזית.

 

כיצד ניתן להשפיע על תכנית המתאר?

תושבים, ארגונים, קבוצות ובעלי עניין נוספים יוזמנו להשתתף בתהליך הכנת תכנית המתאר. תהליך השיתוף מבוסס על מספר עקרונות:

  • תהליך השיתוף הינו חלק מתהליך התכנון והוא משולב בו לכל אורכו. כל המפגשים ייווצר ערך מובהק לכל השותפים. מפגשי השיתוף יתמקדו בהיבטים שונים של תכנית המתא
  • ה"ציבור" אינו מקשה אחת: ישתתפו בתהליך מגוון "בעלי עניין" הכוללים בנוסף לתושבים גם פעילים מקומיים, ארגוני חברה וסביבה, גופים עירוניים ועוד. תהליך השיתוף ייתן ביטוי למגוון דעות.
  • יש יותר מדרך אחת לשתף את הציבור: תהליך השיתוף יותאם לרמת השיתוף, לבעלי העניין ולתהליך התכנון. לא כל הנושאים פתוחים לשיתוף באותו היקף ואופן ובכל מקרה, תהליך השיתוף אינו גורע מסמכות מוסדות התכנון לקבל החלטות.
  • תכנית המתאר אינה מתחילה מ"לוח חלק": החלטות תכנוניות שנקבעו במסמכי תכנון נוספים מהוות נקודת מוצא לתכנון. תכנית השיתוף נסמכת על בסיס זה.

 

שאלות נפוצות

מדוע נדרשת תכנית מתאר ליבנה?

תכנית מתאר מקומית מאפשרת פיתוח מושכל של שטחי היישוב, באמצעות קביעת הגדרות המייעדות את אזורי העיר השונים לתפקודים שונים כגון: מגורים, תעסוקה, מסחר ועוד. התכנית תורמת ליצירת וודאות תכנונית. פיתוח בהתאם לתכנית המתאר מאפשר לעיר לאגם משאבים, לחזק אזורים חלשים באמצעות תפקודים שונים שיוכנסו אליהם, להגביל מטרדים העשויים לפגוע באיכות החיים ולכוון את הפיתוח בהתאם לחזון המקום.

כיצד תכנית המתאר קשורה אלי כתושב?

תכנית המתאר קשורה למרבית הפעולות שאדם עושה בישוב מגוריו ויש לה השפעה ישירה על חייו. תכנית המתאר מגדירה לדוגמא היכן ימוקם מוסד חינוכי, איפה אפשר לפתוח נגריה והיכן אפשר לבנות בתים צמודי-קרקע או רבי-קומות. התכנית מקצה שטחים פתוחים וקובעת כללים המשפיעים על הרגלי הנסיעה שלנו, הבילוי והמגורים.

האם התכנית מתייחסת באופן דומה לכל האזורים בעיר?

תכנית המתאר מגדירה את ייעודי הקרקע והשימושים המותרים בכל אחד מאזורי העיר. אזורים שונים עשויים לקבל טיפול שונה, בהתאם לצורך.

מי מכין את תכנית המתאר?

התוכנית, מקודמת על ידי מינהל התכנון במשרד הפנים והעירייה, ומלווה על ידי צוות בין-משרדי הכולל את נציגי מינהל התכנון, נציגי לשכת התכנון המחוזית, נציגי משרד השיכון, נציגי מינהל מקרקעי ישראל, נציגי משרד התחבורה, נציגי משרד התירות, נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציגי משרד הביטחון, נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד החקלאות וגופים נוספים כמו רשות הניקוז, רשות העתיקות, קק"ל, חברה להגנת הטבע ועוד.

צוות התכנון כולל מגוון מתכננים ויועצים מהתחומים השונים, בראשותו של אדריכל יאיר אביגדור: תפעול מנהלי, שיתוף ציבור, נוף, תנועה ותחבורה, סביבה, כלכלה, פרוגרמה, תיירות, שימור, מים ביוב ניקוז והידרולוגיה, מחשוב ומיפוי.

מי מאשר את תכנית המתאר ליבנה?

תוכנית המתאר היא תוכנית שבסמכות הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז המרכז, היא זו המאשרת אותה, לאחר שהומלצה להפקדה על ידי הועדה המקומית. הועדה המחוזית מורכבת מנציגי משרדי ממשלה, ראשי רשויות מקומיות, נציגי ציבור וגופים אחרים.

האם ניתן יהיה לשנות את תכנית המתאר לאחר שתאושר?

לאחר שתאושר תכנית המתאר היא מהווה כאמור מסמך חוקי לפיו יש לפעול. אפשר יהיה בעתיד להציע תכניות נקודתיות, שיהוו שינוי נקודתי לתוכנית המתאר. אישור של תכניות כאלו יהיה תהליך מורכב וארוך הרבה יותר מאישור תכניות שיוכנו בהתאם להנחיות תכנית המתאר. לכן מומלץ למי שיזום תכניות חדשות, לפעול לפי הנחיות תכנית המתאר.

כיצד אוכל להשפיע על תכנית המתאר?

לרשות הציבור עומדות מגוון דרכים להשפיע על התוכנית. הכנת התוכנית תלווה בשיתוף הציבור, מידע על תהליכי השיתוף יתפרסם מעת לעת באמצעי התקשורת השונים, כגון מקומונים ואתר האינטרנט של המועצה המקומית.בנוסף, התכנית תופקד להתנגדויות הציבור לאחר שתידון בוועדה המחוזית.

מילון מונחים

המילון כולל פרשנות חופשית של המונחים, ההגדרות המדויקות מופיעות בחוק התכנון והבניה.

תכנית מתאר מקומית

תכנית מתאר מקומית היא תכנית המנחה את כיווני הפיתוח של יישוב שלם. התכנית מגדירה את חלוקת השטח לייעודי קרקע עיקריים (מגורים, מסחר, שטחי ציבור, שטחים פתוחים, דרכים ועוד) והוראות לגבי שימושים מותרים האפשריים בכל אחד מייעודי הקרקע השונים. תכנית המתאר הינה מסמך סטטוטורי, המורכב מהוראות התוכנית, מתשריט התוכנית, וברוב המקרים נספחים נוספים כדוגמת נספח תנועה, תשתיות וכו'. לתוכנית יש תוקף של חוק. בכדי לשנות תכנית שאושרה יש צורך ביצירת תכנית חדשה המבטלת או משנה את התוכנית המאושרת.

ייעודי קרקע

הגדרת סוג הפעילות שיתקיים בשטח מסוים, למשל: "מגורים", "תעסוקה", "בניינים ומוסדות ציבור", ועוד. הייעוד מסומן בתשריט התוכנית ומוגדר בהוראות התוכנית.

שימושים מותרים

הפעילויות המותרות בייעוד קרקע מסוים שנקבע בתוכנית. השימושים מפרטים את ההגדרה הכללית של ייעוד הקרקע. לדוגמא: באזור המוגדר ביעוד "מגורים", מותרים בנוסף גם דרכים, שטחים פתוחים ועוד.

תכנית מפורטת

תכנית המפרטת את תכנית המתאר המקומית. התוכנית קובעת את גבולות המגרשים ואת ייעודי הקרקע של כל אחד מהמגרשים הנכללים בה. בנוסף, קובעת התוכנית את קווי הבניין, מספר הקומות המותר, גובה הבניינים ושטחי הבנייה המותרים. תכנית מפורטת מהווה את הבסיס לקבלת היתר בנייה.

תכנית בניין עיר

תכנית בניין עיר (תב"ע) היא כינוי נפוץ לתוכנית מתאר או לתוכנית מפורטת.

תשריט התכנית

תשריט התוכנית הוא מפה המציגה את שטח התוכנית. בתשריט מסומנים ייעודי הקרקע על ידי צבעים שונים והוראות כתובות נוספות של התכנית מסומנות בדרך כלל על ידי סמלים. התשריט מאפשר להבין כיצד הוראות התכנית הכתובות חלות במרחב גיאוגרפי נתון.

הוראות התכנית

הוראות התכנית (מכונות לפעמים גם "תקנון") הן המלל הכתוב הקובע מה מותר ומה אסור לבנות על הקרקע הכלולה בתכנית, כיצד לבנות ולאילו מטרות. וראות התכנית מנוסחות כמסמך משפטי.

ועדת התכנון המקומית

ועדת התכנון המקומית, היא המוסמכת לדון בתוכנית ולהמליץ על אישור תכנית המתאר המקומית בפני הוועדה המחוזית.

ועדה מחוזית לתכנון ובנייה

הוועדה המחוזית מורכבת מנציגי משרדי ממשלה, ראשי רשויות מקומיות, נציגי ציבור וגופים אחרים. ועדה זו היא המוסמכת לאשר את תכנית המתאר המקומית

 
תוכנית מתאר כוללנית לעיר